המסע אחר איתור מגמות ברחבי העולם

זהו החלק השלישי והאחרון בסדרת המאמרים שלי העוסקת בניתוח המונחים חיסונים והתחממות גלובלית. 

אחרי שניתחנו את ההבדלים בין תוצאות החיפוש בהתאם למאפייני המחפש, עקבנו אחרי התראות אודות כתבות ומאמרים חדשים העוסקים בנושאים אלו, הפעם נצא למסע בעקבות המגמות בעולם התקשורת בהקשר של חיסונים והתחממות גלובלית.

למה אני מתכוונת אתם שואלים? אני אסביר:

ניסיתי לחפש, עבור כל ביטוי, את מידת העניין של העולם ושל מדינות ספציפיות באותו הביטוי, בזמנים זהים ולאורך זמן.

למשל, מה מידת העניין של ישראל בחיסונים עכשיו לעומת מידת העניין לפני החיסון הראשון. מתי מידת העניין עלתה? האם מידת העניין זהה באותם זמנים גם במדינות אחרות? אם לא, אז למה?

ומה עם התחממות גלובלית? האם תמיד רמת העניין גבוהה או רק כשקורה משהו מיוחד? האם רמת העניין זהה בזמן נתון בכמה מדינות?

הישארו איתי ותגלו.

לטובת המחקר השתמשתי בכלי הנהדר של גוגל שנקרא Google Ttrends.

נתחיל עם המונח Vaccine (חיסון באנגלית), נכוון את טווח הזמן לשנתיים האחרונות ונבצע את החיפוש עבור כל העולם יחד.

ניתן לראות כי ישנה עלייה מסוימת במידת העניין לנושא החיסונים בעת הופעתה של מגפת הקורונה (פברואר-מרץ 2020) וכאשר אושר החיסון לקורונה והחלו להפיץ אותו למדינות השונות (נובמבר 2020 עד ינואר 2021) נרשמה עלייה משמעותית כאשר השיא היה באזור מרץ-אפריל 2021.

כעת נבצע השוואה בין המדינות השונות.

ארה"ב:

החלק הראשון של הגרף של ארה"ב עד מרץ-אפריל (2021) מאוד דומה ואז ניכרת ירידה משמעותית עד יולי, עלייה בתחילת אוגוסט ואז שוב ירידה בתחילת ספטמבר כמו בשאר העולם. זיהיתי ירידה בגרף ורציתי להבין מה האירוע שהוביל לכזאת ירידה. הלכתי ובדקתי בנתונים של ארה"ב וראיתי גרף מאוד מאוד דומה.

עלייה משמעותית בין נובמבר 2020 לינואר 2021 ואז ירידה מקבילה (לגרף המתעניינים במונח) ומשמעותית במספר המקרים החדשים של קורונה בין ינואר ליולי. לצורך השוואה, מספר המקרים החדשים באמצע יולי הם 226,316 ואילו בתחילת יולי הם 27,077.

מכאן אני מסיקה כי כשאין הרבה נדבקים כך גם בהתאמה פחות מתעניינים בחיסונים.

לאחר מכן מיולי ועד ספטמבר ישנה עלייה בגרף המקרים החדשים של קורונה ובהתאמה ישנה עלייה במידת העניין בחיסונים.

בקשר ישיר, פחות אנשים גם באו להתחסן.

ניתן לראות כי באמצע אפריל ניתנו 4,629,928 מנות חיסון לעומת 598,995 בדיוק 3 חודשים לאחר מכן ביולי.

ישראל:

בישראל ניתן לראות עלייה ראשונה בין סוף נובמבר לסוף דצמבר 2020, אכן זה נשמע הגיוני שכן החלו לדבר על הגעת החיסון לישראל בדיוק בזמן הזה והוא היה זמין לאוכלוסייה המבוגרת באמצע חודש דצמבר ולשאר המבוטחים בקופות החולים בסוף דצמבר. לאחר מתן החיסונים לנתח משמעותי באוכלוסייה, חלה ירידה עד חודש מרץ 2021 ומספר המקרים היה מאוד מאוד נמוך עד חודש יולי 2021 (ואכן חשבו וקיוו שלאחר החיסון הקורונה תעלם לאט לאט) אך מחודש יולי ועד ספטמבר מספר המקרים החדשים עלו משמעותית והחלו לרדת לאחר מתן מנת החיסון השלישית לציבור.

את אותם הנתונים ניתן לראות גם במספר החולים בישראל המוצג לנו בגרף – עלייה מנובמבר עד דצמבר, ירידה על לנקודת שפל במרץ, עליה ביולי וירידה קיצונית בסוף אוגוסט עד אמצע ספטמבר.

וישנה גם התאמה בכמות האנשים שהתחסנו בישראל : מאמצע דצמבר ועד אמצע ינואר ישנה עלייה משמעותית, לאחר מכן ירידה משמעותית עד לאפריל. בהמשך, תחילת עלייה במתחסנים מיולי ועד ספטמבר ואז ירידה עד היום.

 

יפן:

כעת, בואו נסתכל על הנושא מזווית מעט אחרת. 

כשאנו מתבוננים על מידת העניין במונח חיסונים ביפן, אנו רואים עלייה דרמטית באמצע יוני שם המונח הגיע ל100% פופולאריות ונמשך עד אמצע ספטמבר.

כשחקרתי מה יכול היה להוביל לכך, נזכרתי במשחקי האולימפיאדה ששוחקו השנה ביפן בין החודשים יולי לאוגוסט - אירוע עולמי שמושך אליו אנשים מכל העולם.

אמנם לאולימפיאדה ביפן לא הורשו להיכנס מבקרים ותיירים אך עדיין ספורטאים, אנשי תקשורת, אנשי הנבחרות והמשלחות מכל רחבי העולם הגיעו ליפן וייתכן וזה העלה את מספר המקרים החדשים של חולי קורונה במדינה שכן בגרף של מקרי החולים החדשים ביפן ישנה עלייה גם כן דרמטית מיולי ועד סוף אוגוסט.

יותר מזה, כל נושא קיום האולימפיאדה ביפן היה בסימן שאלה בגלל הקורונה.

היא אפילו נדחתה בשנה בגלל הקורונה (מה שלא קרה בעבר), כך שמאוד הגיוני שביפן, המדינה המארחת, היה עניין מאוד גדול במונחים שקשורים לקורונה כמו חיסונים לקראת תחילת האולימפיאדה ובמהלכה (ואפילו גם לאחר סיומה בגלל הנדבקים הפוטנציאליים ביפן עליהם דיברנו).

 

מעבר לכך, ניתן לראות עלייה קטנה במידת העניין בחיסונים בחודש נובמבר-דצמבר (כשהחיסון הראשון קיבל אישור), אך בשונה מישראל וארה"ב, האזרחים היפנים לא מיהרו להתחסן וזה בא לידי ביטוי במידת פופולאריות פחותה ובתנודות פחות קיצוניות בגרף.

רק לקראת האולימפיאדה ולחץ מהממשלה שרצתה לדאוג שהאולימפיאדה תתקיים, נעשה מאמץ לאומי לחסן כמה שיותר אזרחים כדי שהמשחקים לא יבוטלו וכדי שהאזרחים יהיו מוגנים מפני הנגיף.

ביטוי לכך ניתן לראות בגרף החיסונים שם נראה כי ניתנו יחסית מעט חיסונים עד חודש מאי 2021 ומאז חלה עלייה משמעותית עד חודש ספטמבר.

איזה יופי! עד כה ממש הצלחנו לראות קשר בין מידת העניין במונח חיסונים לאירועים ושינויים שקרו בישראל, ארה"ב ויפן וגם בהקשר לפילוח של מקרי ההדבקות בקורונה ובפילוח מנות החיסון שניתנו במהלך השנתיים האחרונות.

כעת אני רוצה לבחון את המונח התחממות גלובלית ולגלות אם גם פה אוכל למצוא קשר בין מידת העניין למדינות מסוימות, לאירועים שקרו ועוד.

תחילה חיפשתי את מידת העניין במונח "Global Warming" ברחבי העולם באמצעות Google Trends.

לפני שאנו קופצים למה מצאתי, אני חייבת לשאול

מי מאיתנו לא שמע על גרטה טונברג?

האקטיביסטית הצעירה אשר פנתה למנהיגי העולם בועידת האקלים של האו"ם ואמרה: "אנשים סובלים, אנשים מתים. המערכות האקולוגיות שלנו מתמוטטות, ואנחנו בתחילת הכחדה המונית, וכל מה שאתם יכולים לדבר עליו זה כסף וסיפורי אגדות על צמיחה כלכלית תמידית – איך אתם מעזים?" את הנאום המלא שלה ניתן לראות כאן.

כשבחנתי את גרף מידת העניין של העולם במונח התחממות גלובלית, נקודת השיא שקפצה לי לעניין הייתה, איך לא, בספטמבר 2019, בדיוק במהלך הימים בהם כל ערוצי התקשורת ברחבי העולם שידרו את הנאום הסוחף של גרטה בו היא הפנתה אצבע מאשימה, ללא בושה, למנהיגי העולם וקראה לשינוי. כמו שתראו בהמשך הפוסט, איך לא, האירוע הזה הוביל למידת עניין גבוהה יותר גם בשאר מדינות העולם.

חוץ מנקודה זו, מסומנת נקודת שיא בינואר 2019, 100% מידת עניין במונח.

אז חיפשתי. מה גרם לאנשים להתעניין במונח זה דווקא בזמן הזה?

מה שמצאתי מאוד מצער.

שריפות ענק בקליפורניה ארה"ב וביוון שגרמו למותם של עשרות בני אדם ולנזק רב, צונאמי שהכה באינדונזיה - פעמיים, סופות והוריקנים בארה"ב, טייפון קטלני בפיליפינים, שיטפונות חסרי תקדים ביפן ובהודו. כל אלו הם רק חלק מאסונות הטבע אשר פקדו מדינות שונות ברחבי העולם במהלך סוף שנת 2018 בלבד. מה שיכל לעורר באז מאוד משמעותי בחדשות ובאינטרנט בסיכום שנת 2018 הנוראה שהסתיימה עם נזק עצום ורחב היקף ובאופן טבעי העלתה את מידת העניין של אזרחי העולם בהתחממות גלובלית, אחת הסיבות הכי בולטות שיכלה להוביל לאסונות טבע כאלו.

ומתי תהיה נקודת השיא הבאה? לצערי אין לדעת.

אולי באסונות הטבע הבאים, בוועידות העולמיות או במחאות גלובליות.

או אולי, אם מותר לי לקוות, כאשר יוחלט על תכנית פעולה חסרת תקדים לשינוי המצב.

 

בואו נמשיך...

כשאנו מריצים את אותו החיפוש רק במדינה ספציפית, התוצאות די דומות.

באוסטרליה, ארה"ב וגרמניה ניתן לראות הסבר לרמות עניין גבוהות סמוך לאסונות טבע.

 

אוסטרליה:

במהלך שנת 2019 ושנת 2020 פקדו את אוסטרליה מספר שריפות ענק, חלקן אף חסרות תקדים שגרמו להרס עצום, הרג מיליוני חיות ונזק גדול לסביבה.

כדי לראות אם ישנה התאמה בין מידת העניין לנושא זה לבין אירועים שהתרחשו באוסטרליה במהלך השנים, בחנתי את גרף מידת העניין של אוסטרליה במונח התחממות גלובלית ואכן ראיתי כי אמנם מידת העניין בנושא זה הינה די גבוהה במהלך השנים האחרונות, אך היו מספר נקודות בולטות. אחת מהן היא העלייה במידת העניין בחודש ינואר 2019 מ10% ועד 80% כאשר ההסבר לכך יכול להיות מספר שרפות שפרצו בינואר והובילו להרס של יערות, בתים וגבו חיי אדם וחיות.

נקודה שיא בגרף היא במאי 2019 (100% מידת עניין במונח) – כלומר, בתחילת גל השריפות המזעזע שהחל ביערות אוסטרליה והתפשטו לאזורים מיושבים, שריפה שגבתה חיים רבים של בני אדם וחיות, אלפים בתים ושטחי ענק של יערות ביניהם גם יערות גשם.

קצת מידע בנושא: מדד הסיכון לשרפות יער באוסטרליה היה בשנת 2019 הגבוה ביותר שידעה היבשת מאז שהחל השימוש בו ב-1950. מדובר היה בשנה החמה ביותר מאז שהחלו מדידות טמפרטורה באוסטרליה וזו הייתה גם השנה היבשה ביותר מאז שהחלו המדידות, עם כמות משקעים נמוכה ב-40 אחוז מהממוצע, בחלק מהמקומות גם נמוכה ב70-80 אחוז מהממוצע.

לצערנו, ההתחממות העולמית היא ככל הנראה אחת הסיבות העיקריות לאסון הנורא שאוסטרליה חוותה. ישנן כתבות רבות ומידע מורחב בנושא ולכן ההתאמה בין מידת העניין במונח התחממות גלובלית לבין מועדי האירועים שפקדו את אוסטרליה נראית לי הגיונית מאוד. האזרחים שומעים בחדשות על השריפות הנוראיות שפוקדות את מדינתם (או רואים במו עיניהם), ובאופן טבעי מתעניינים בנושא.

חוץ מהאירועים האלו, ישנן עליות וירידות במידת העניין בנושא כל הזמן, ככל הנראה בהתאם לאירועים שקורים באוסטרליה ובעולם כמו אסונות טבע, וועדות, מחאות וכו'.

 

ארה"ב:

כפי שניתן לראות, אחת מנקודות השיא האחרונות בגרף הן בתחילת שנת 2021.

הסבר לכך יכול להיות גל החום שפקד את צפון אמריקה אשר היה גל החום הקיצוני ביותר שנמדד אי פעם בצפון היבשת ושהשפיע רבות על תושבי מערב האוקיינוס השקט ומערב קנדה. בפרט בצפון קליפורניה, איידהו, מערב נבדה, אורגון ווושינגטון בארצות הברית. גלי החום הללו שהובילו למחסור בגשם וליובש וכיוצא מזה לשריפות ענק הן תוצאה של ההתחממות הגלובלית.

אני אישית יכולה להעיד שבמהלך ביקורי באורגון וקליפורניה בחודש האחרון, פארקים רבים נסגרו בשל שרפות ענק שפרצו ואדי עשן כיסו את האוויר והקשו על הראייה והנשימה גם במדינות מסביב לקליפורניה (כמו אורגון) וזה מתקשר קשר ישיר להתחממות גלובלית ושינוי אקלים, כך שהגיוני שמידת העניין תעלה בתקופות כאלו של שריפות. אנשים מנסים להבין מה קורה סביבם ולמה הם סובלים.

לפני כן הייתה נקודת שיא בינואר 19, ייתכן שזה קשור לועדת בית הנבחרים של ארצות הברית על משבר האקלים שיוסדה ב3 לינואר 2019 ו/או לסופות הגשם והשלג הקיצוניות שפקדו את מרכז ומערב ארה"ב במקביל לטמפרטורות נמוכות ביותר.

נקודת שיא נוספת, היא איך לא, ספטמבר 2019 במהלך הימים בהם שודרה ועידת האקלים כשבשיאה הוצג הנאום הסוחף של גרטה טונברג, עליו דיברנו קודם לכן.

נקודה נוספת למחשבה היא מידת העניין לנושא היום לעומת העבר.

כשאנו מסתכלים על הגרף בחתך של כמעט שני עשורים, אנו יכולים לראות כי באופן יחסי, מידת העניין ברחבי העולם במונח התחממות גלובלית בעשור האחרון נמוך משמעותית ממידת העניין בעשור שקדם לו כאשר חלה ירידה משמעותית בסוף 2009 ומאז מידת העניין מאוד נמוכה.

למה? לדעתי אפשר רק לנחש. הניחוש שלי הוא, שעל אף כל האירועים שקורים כתוצאה מהתחממות גלובלית ושינוי אקלים, ומרות שמדובר בתהליכים שמשנים את החיים שלנו מקצה לקצה ואף גורמים לשינויים קיצוניים והרסניים עד כדי נבואות של הכחדה עתידית של האנושות, עדיין לאנשים לא יורד האסימון. עדיין לממשלות, מדינות ומעצמות לא מספיק אכפת. ועדיין ישנם המון אנשים שלא מודעים לנושא או לפחות לא מודעים עד כמה זה חמור. לכן, אנו רואים התעניינות יחסית פחותה בנושא, דבר שמצער אותי מאוד.

מניסיון עבר, נראה שאנשים "מתעוררים" רק כשקורה אסון גדול, התקווה שלי היא שנתעורר הרבה לפני וננסה להציל את מה שעוד אפשר.

 

לסיכום

גם עבור המונח "התחממות גלובלית" הצלחנו לראות קשר בין מידת העניין במונח בזמנים שונים לאירועים, פעילויות ושינויים שקרו בארה"ב באוסטרליה ובעולם.

אם תרצו להרחיב ולחקור, תוכלו לבדוק האם קיימות התאמות במדינות נוספות בתקופות מסוימות או במועדים ספציפיים כמו הקמת ועדות גלובליות, אירועי שריפות, שיטפונות, הצפות, שרב, בצורת, קרחונים נמסים ועוד. באמת שאין לזה סוף. רק צריך לחפש ולחקור.

החוויה הזאת של יציאה מחוץ לקופסא לטובת תהליכי מחקר של נושאים שקורים סביבנו ומתחת לאף שלנו הוא מעניין מאוד עבורי.

אשמח לשמוע גם מכם - גם אתם לומדים דברים חדשים?

אהבתם את הכלי השימושי שחשפתי בפוסט הזה?

רוצים גם אתם לבחון אילו טרנדים יש בישראל או בעולם ולהשוות אותם אל תקופות בעבר? מדינות אחרות וכו'?

אני מצרפת שוב את הקישור ל- Google Trends ומזמינה אתכם לצאת למסעות לאיתור מגמות בקלות בעצמכם.

מוזמנים לשתף אותי בתהליך ובתגליות.

 

שלכם,

אושרת